יום ראשון, 11 באוגוסט 2013
שנות ה-30 -א"י המרד הערבי הגדול
מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט
ב-1936 פרץ המרד הערבי הגדול כנגד גורמים בריטים ובני היישוב היהודי. המרד נמשך שלוש שנים בהפסקות. וסופו שנחל כישלון בקרב ערביי א"י. אך בל נקדים את המאוחר:
הרקע לתחילת המרד:
| עיתון בריטי מדווח על תחילת הפרעות 1936 |
נוכח המצב שנוצר האשימו ערביי ישראל את הממשלה המנדטורית בכך שהיא מאפשרת ליהודים לעלות ארצה, להתיישב ולייצב את המשק. הם חשו שבריטניה נסוגה מהתחייבויותיה לצמצם את העלייה וההתיישבות בקרב היישוב היהודי כפי שפורסם בספר הלבן השני (פאספילד 1930).
 |
| המרד הערבי |
ועל כן הוחלט ביישוב הערבי לצרף את מדינות ערב השכנות וליצור ועדה מוסלמית עליונה שתפגין כוח פוליטי כנגד החלטות הממשל המנדטורי - דבר שהעלה את חמתם של הבריטים.
 |
| חברי הועד הערבי העליון 1936 |
חאג' אמין אל חוסייני, כמו כולם לא היה מנותק מהמציאות הפוליטית שנוצרה בעולם. עיניו היו נשואות לאירופה שהלכה והקצינה את יחסה כלפי היהודים. הוא קיווה שבתמיכתו לארגונים הפשיסטים ימצא בני ברית (דבר שאכן התממש). הוא חזה בחולשתה של בריטניה ושאר הדמוקרטיות באירופה והבין שתגובה כנגד הממשלה המנדטורית בארץ ישראל עשויה לשנות את המציאות הפוליטית באזור, משמע אם יפגין כוח ושרירים כלפי היישוב היהודי בארץ - תיאלץ בריטניה לסגת מהבטחותיה ליהודים ולהבטיח הבטחות פוליטיות לערבים.
 |
| המהומות חזרו לרחובות |
 |
| 1936- העיר העתיקה בירושלים צלם: רודי ויסנשטין באדיבות "הצלמניה" |
המאורעות פרצו ב-15 באפריל ושוב חזרו אותם מראות קשים: רציחות, הסתערות בריונית ברחובות יפו דבר שגרם להמוני יהודים מיפו לברוח לת"א השכנה ולהסתתר שם. ב-20 הוכרזה שביתה ערבית כללית לפיה המרי לא יפסק כל עוד ימולאו שלוש תביעות :
- הפסקה כללית של העלייה היהודית.
- איסור מכירת קרקעות ליהודים.
- הקמת ממשלה ייצוגית לפי יחס מספרי.
| יפו 1936 הכניסה אסורה לנמל |
מטרת השביתה הכללית של הערבים הייתה להשבית את מהלך החיים התקין בארץ ולהכריח את הממשלה הבריטית להיענות לתביעות הפוליטיות של הערבים. השביתה הייתה גם מכוונת למוטט את היישוב היהודי ולהביא עליו חורבן כלכלי.
 |
| עבד קאדר אל חוסייני- בן דודו של המופתי מנהיג האוכלוסייה הערבית במהלך המרד הערבי הגדול |
מה היו השלכות השביתה הכלכלית על המשק בקרב היהודים?
תחילה היה קושי שכן לא הגיעו פועלים ערבים לעבוד בחקלאות ובמשקים של היהודים, וכל המסחר בין היהודים לערבים פסק. אך מהר מאד התעשת היישוב ואת מקום הערבים תפסו פועלים יהודים. המשק חזר לשגשג.
לעזרתם של ערביי א"י הגיע משלוח של חיילים מתנדבים מעיראק בפיקודו של פאוזי קוואקג'י להמשיך את מעשי
הטרור ולזרוע פחד ביישוב היהודי. לאחר כמעט חצי שנה (175 ימים) הסתיימה השביתה הכללית וכך גם שככו הפרעות בארץ. בשלב הזה של המהומות נרצחו 91 מבני היישוב היהודי 369 נפצעו, והותקפו 19 בתי ספר, 9 בתי תינוקות ובתי יתומים ו3 בתי מבוגרים. מאות התקפות על אמצעי התחבורה (רכבות ואוטובוסים) ואלפי דונמים חקלאיים הושמדו.
 |
| פאוזי קווקאג'י |
| אוטובוס עברי - משוריין במהלך המאורעות |
התגובה הבריטית:
 |
| הלורד פיל- יוצא ממלון המלך דוד בירושלים |
התגובה הערבית לספר הלבן:
עם פרסום מסקנות " ועדת פיל" נתחדשו מאורעות הדמים בסתיו 1937 עד שנת 1939. הוועד הערבי העליון נעשה קיצוני יותר בעמדותיו ותוקפני יותר במלחמתו נגד היישוב היהודי ונגד השלטון הבריטי כאחד.
 |
| תגובה בריטית קשה כנגד פרעות הערבים במרד הגדול |
 |
| הספר הלבן השלישי 1939 כונה בפי היהודים "הספר השחור" |
 |
| כיתת בנות באימוני "ההגנה" |
תגובת היהודים למרד :
 |
| יחידת הנוטרים |
כאשר חזרו המאורעות לאחר פרסום הספר הלבן השלישי - הסלים ארגון "ההגנה" את צעדיו: קמה יחידה בהגנה בשם "פלוגת השדה" שתפקידה היה להגן על היישובים מפני הכנופיות הערביות, הם ביצעו מארבים, מרדפים ופשיטות. קמו "הנוטרים - שהם למעשה גלגולה הראשון של משטרת ישראל.
 |
| פלוגות הלילה של ווינגייט |
פתרון נוסף היה הקמת
| אורד ווינגייט אשר זכה לכינוי "הידיד" |
שווה ציטוט:
"כאשר למדתי בבית־הספר, התבוננו בי מגבוה והביאו אותי ליד כך שהרגשתי כי לא־יוצלח אני, ובלתי־רצוי בעולם. כאשר הגעתי לארץ־ישראל, מצאתי שם אומה שלמה אשר התייחסו אליה באופן דומה במשך עשרות דורות, ובכל זאת, בסופו של דבר, לא הובסו בניה; הם מהווים כוח גדול בעולם, והרי הם בונים את ארצם מחדש. חשתי כי אני שייך לעם כזה."
(אורד ווינגייט מספר כיצד נהפך לתומך נלהב בציונות)
 |
| הקמת נמל תל אביב |
צעד נוסף חשוב היה הקמת נמל תל אביב - דבר שאיפשר לנתק את התלות בנמל יפו , ובכך לאפשר את המשך העלייה היהודית ארצה.
בתחום ההתיישבות קמו יישובי חומה ומגדל:
יישובי חומה ומגדל הם 53 יישובים - על פי רוב קיבוצים, שקמו בין השנים 1939-1936 במהלכן קמו היישובים בין לילה או במהלך יום אחד בלבד. לפי חוקים עוד מהתקופה העות'מאנית: יישוב ייחשב חוקי כל עוד יש לו מבנה עם גג כך הוכנו חומרי הגלם למגדל (לתצפית) ולחומה (להגנה) מבעוד מועד. בלילה הם הובאו למקום שנבחר- (ע"פ רוב באזור ספר מרוחק) ותוך לילה התקינו את החומה והמגדל, הושיבו שם מתיישבים ובכך קבעו עובדה בשטח - יישוב יהודי חדש נולד. באופן הזה הצליחו אנשי היישוב לעקוף את גזרות הספר הלבן השני.
(מתוך הוויקיפדיה :המרד הערבי הגדול)
 | ||
עין גב - במסגרת יישובי חומה ומגדל
חשוב לציין שלאורך כל שנות ה-30 נעשו מאמצים עילאיים להעלות יהודים ארצה באופן בלתי לגאלי (חוקי) - עקב החלטת הממשלה המנדטורית לצמצם את מספרי העולים ולא להנפיק להם סרטיפיקטים (רישיונות עלייה).כאשר המצב באירופה החמיר ויהודים רבים הפכו פליטים עודד ז'בוטינסקי את מבצעי העלייה הבלתי לגאליים. תחילה התנגדו ראשי היישוב וביניהם בן גוריון למהלכים לא חוקיים, אלא שהמציאות שנכפתה על יהודי אירופה שינתה גם את דעתם בעניין.
|
British Mandate era in Palestine Destroying Arab terrorists Village
ReplyDeleteBritish forces drove out the Ottomans in 1917, during World War I, and the British Mandate of Palestine was established in 1920.
In the 1922 British census, Mi'ar an Arab Village had a population of 429, all Muslims.[12] The population increased to 543, still all Muslim, in the 1931 census and the inhabitants lived in a total of 109 houses.[13]
Mi'ar's residents participated in 1936–1939 Arab revolt against British rule, and the village became a center of rebel operations in Galilee.[14] The rebels often opened fired on British troops passing near Mi'ar, damaged roads in the vicinity to render them impassable by the British authorities, cut electrical cables, and planted landmines to hit British vehicles.[14] One of the authorities' controversial methods of suppressing the revolt was the blowing up of houses in a village where there was support for rebels.[14] On 26 October 1938, two British battalions launched a raid against Mi'ar and began dynamiting the large houses of the village.[14] They then demanded Mi'ar's mukhtar (headman) to issue a call to the village's rebels to surrender their rifles or else the dynamiting would continue.[14] No rifles were surrendered and the British resumed their dynamiting of the village's homes.[14] Mi'ar was entirely destroyed for its alleged support of the rebels.[15][16] A New York Times reporter present during the destruction wrote, "When the [British] troops left, there was little else remaining of this once busy village except a pile of mangled masonry."[14]
Arab/Palestinian village of Mi'ar being blown up by the British in 1938.
Posted by YJ Draiman